רש"י על יבמות כ״ח א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות כ״ח ע״א:ז׳ רש"י על יבמות כ״ח ע״א:י׳ »

1 יבמות פתח ↗

תְּנַן: הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה — אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ, וְהַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּנְפַלָה חֲמוֹתוֹ תְּחִלָּה.

2 תוספתא כפשוטה על יבמות פתח ↗

4-5. היתה אחת מהן חמות לאחד מהן וכו'. משנתנו פ"ג מ"ב, אלא שמשנתנו כללה: היתה אחת מהן אסורה על האחד אסור ערוה וכו'. והתוספתא הדגימה כאן ולהלן את ה"ערוה" ב"חמות", ובסוף כללה, עיין להלן, שו' 11. ובבבלי כ"ח א': ס"ד דנפלה חמותו תחילה וכו'. וברש"י שם: והאי דנקט חמותו כו', וניחא למינקטיה מילתא דשכיחא. ושמא נקטו את לשון התוספתא, והתוספתא תפסה את השכיח, כפירש"י.

3 יבמות פתח ↗

וְאַמַּאי? לֵיקוּ חָתָן לְיַיבֵּם הָךְ דְּאֵינָהּ חֲמוֹתוֹ בְּרֵישָׁא, וְתֶהֱוֵי חֲמוֹתוֹ לְגַבֵּי אִידַּךְ כִּיבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה, תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן!

8 איסור ערוה - כגון חמותו או ערוה אחרת:

9 דנפלה חמותו ברישא - זו שאסרה את האחרת נפלה תחלה. והאי דנקט חמותו חדא מעריות נקט וניחא למינקטיה מילתא דשכיחא ושאר עריות טריחא מילתא לאשכוחי:

10 אמאי - שני אסור בשתיהן ליקו חתן של ראשונה ולייבם לשניה דאינה חמותו ואינה אחות זקוקה ותיהוי חמותו לגבי אידך אח יבמה שהותרה בשעת נפילה כו':

« רש"י על יבמות כ״ח ע״א:ז׳ רש"י על יבמות כ״ח ע״א:י׳ »